חוק המחשבים הראשון שנקבע על פי חוות דעתו של המחוקק הינו חוק המחשבים התשנ"ה 1995 הקובע עונשי מאסר ועונשים אחרים למי שהורשע בעבירות מחשב. החוק הוא חוק פלילי הקובע עבירות שונות הקשורות במחשבים ובמידע, עוולות מחשב, ותיקוני חקיקה המגדירים לדוגמה את קבילותו של פלט מחשב כראיה. כמו כן מגדיר החוק מהי חדירה למחשב שלא כדין, חדירה למחשב כדי לבצע עבירה וכל הקשור לונדליזם במערכות מחשב כדוגמת הפצת נגיף (וירוס) מחשב. החוק אף מתיר לחוקר המיומן בכך, המחפש אחר ראיות בעבירות מסוג זה לחדור לחומר מחשב ואף להפיק פלט לשם איסוף הראיה. ישנם דינים המטפלים בהגדרתם של צווי חיפוש ומעצר כפקודת סדר הדין הפלילי למעצר וחיפוש. ודינים אחרים כדוגמת תיקון לחוק העונשין שבו הורחבו הגדרות המונחים 'אמצעי פרסום', 'מעשה פרסום' 'חומר מחשב (תוכנה או מידע)', הפצה לציבור והעמדה לציבור באמצעות מחשב באופן שהופך זמין לציבור. כמו כן מקרים בהם מטפלים באמצעות חוק זה נוגעים לא מעט גם בחוקים נוספים כדוגמת 'חוק עוולות מסחריות', 'פקודת סימני מסחר', 'חוק האזנת סתר', 'חוק חתימה אלקטרונית' 'חוק זכויות יוצרים החדש' וחוק הפרטיות.
אחת השאלות הנשאלות בתחום עבירות המחשב היא: "איזה בית משפט מוסמך לדון בסכסוכים שונים שמתעוררים ברשת האינטרנט?" זאת אור לעובדה כי ברשת זו משתמשים אנשים מכל רחבי העולם ובכללם בארץ.זו סוגיה אחת ויש אחרת המרחיבה יותר לעומק את הבעיה הגלובלית והיא עוסקת במיקום הפיזי של המידע המועבר על גבי הרשת הגלובלית, כלומר בה מתמודדים מהי הגדרת הסמכות לשיפוט באיזור הפיזי, לדוגמא: האם סמכות שיפוט צריכה להיקבע ע"פ האיזור בו מתבצע נגישות לאתר הוא בקהל היעד של האתר במדינות השונות או שהסמכות צריכה להתבסס על מיקום כדוגמת המדינה בה פיזית מאוחסן האתר על גבי השרת או השרת אליו מתחבר המשתמש. סוגיות אלו הן סוגיות המתבררות יום יום בבתי המשפט כפי שכבר פסק בית דין ישראלי בנוגע לאתרי קזינו ישראלי הפועלים ברשת הגלובלית. ישנם גם מיקרים הנדונים ע"פ תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי בהתאם לשיקול הדעת ומבלי לפגוע בזכויות בהם ממציאים הזמנה לדין לנתבע המצוי או שוהה בחו"ל וזאת בהתאם לכללי סמכות שיפוט בינלאומית לכך צריך שתהיה זיקה בין התובענה לבין המדינה בה מפעילים סמכות זו.
אחת הבעיות הנוספות שפרצו עם צמיחת עבירות המחשב והעידן הטכנולוגי המודרני הינה בתחום הצגת הראיות בבהמ"ש ככלל על פי פקודת הראיות ההתיחסות לקבילות ראיה היא בחשיבות עמידתה בכלל 'הראיה הטובה' כלומר בהצגת מקור לביהמ"ש. אם נעמיק ונצלול לתוך עולם המשפט הישראלי נבין כי השימוש בראיה מסוג מקור בעולם עבירות המחשב יגרום לכך שההתייחסות לראיה דיגיטלית היא ב- Bit's & Bytes של אפליקציה או של מערכת. מי שמבין בזה יודע שראיה הממוקמת בזכרון פיזי מסוג HD היא בביטים בפורמט השונה לגמרי ממושג ה- Bit's & Bytes המוכר לנו שאינם נתפסים בתודעה שלנו, לשם כך יש חשיבות בשימוש של "פלט" (הצגה למסך או הדפסה) הניתן להערכה, ניתוח, קריאה ופענוח, מעידך ראיה מסוג זה נחשבת להעתק ואם לא תתקיים התייחסות לכך עלולה להמצא במעמד של העדר קבילות מבחינה משפטית ולא יוכל לשמש כראיה.
לכך עוזר התיקון לפקודת הראיות [נוסח חדש] המגדיר מקור והעתק כראיה ומבקש לפתור סוגיה זו בפשטות.
למידע נוסף ניתן להזמינו אמצעות טופס או להצטרף לשיחה בפורום בקישור הבא.הכותב הינו חוקר עבירות מחשב מסחריות (קנין רוחני וזכויות יוצרים) ובעליה של חב' Security Challenge לטיפול בעבירות מחשב.
אחת השאלות הנשאלות בתחום עבירות המחשב היא: "איזה בית משפט מוסמך לדון בסכסוכים שונים שמתעוררים ברשת האינטרנט?" זאת אור לעובדה כי ברשת זו משתמשים אנשים מכל רחבי העולם ובכללם בארץ.זו סוגיה אחת ויש אחרת המרחיבה יותר לעומק את הבעיה הגלובלית והיא עוסקת במיקום הפיזי של המידע המועבר על גבי הרשת הגלובלית, כלומר בה מתמודדים מהי הגדרת הסמכות לשיפוט באיזור הפיזי, לדוגמא: האם סמכות שיפוט צריכה להיקבע ע"פ האיזור בו מתבצע נגישות לאתר הוא בקהל היעד של האתר במדינות השונות או שהסמכות צריכה להתבסס על מיקום כדוגמת המדינה בה פיזית מאוחסן האתר על גבי השרת או השרת אליו מתחבר המשתמש. סוגיות אלו הן סוגיות המתבררות יום יום בבתי המשפט כפי שכבר פסק בית דין ישראלי בנוגע לאתרי קזינו ישראלי הפועלים ברשת הגלובלית. ישנם גם מיקרים הנדונים ע"פ תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי בהתאם לשיקול הדעת ומבלי לפגוע בזכויות בהם ממציאים הזמנה לדין לנתבע המצוי או שוהה בחו"ל וזאת בהתאם לכללי סמכות שיפוט בינלאומית לכך צריך שתהיה זיקה בין התובענה לבין המדינה בה מפעילים סמכות זו.
אחת הבעיות הנוספות שפרצו עם צמיחת עבירות המחשב והעידן הטכנולוגי המודרני הינה בתחום הצגת הראיות בבהמ"ש ככלל על פי פקודת הראיות ההתיחסות לקבילות ראיה היא בחשיבות עמידתה בכלל 'הראיה הטובה' כלומר בהצגת מקור לביהמ"ש. אם נעמיק ונצלול לתוך עולם המשפט הישראלי נבין כי השימוש בראיה מסוג מקור בעולם עבירות המחשב יגרום לכך שההתייחסות לראיה דיגיטלית היא ב- Bit's & Bytes של אפליקציה או של מערכת. מי שמבין בזה יודע שראיה הממוקמת בזכרון פיזי מסוג HD היא בביטים בפורמט השונה לגמרי ממושג ה- Bit's & Bytes המוכר לנו שאינם נתפסים בתודעה שלנו, לשם כך יש חשיבות בשימוש של "פלט" (הצגה למסך או הדפסה) הניתן להערכה, ניתוח, קריאה ופענוח, מעידך ראיה מסוג זה נחשבת להעתק ואם לא תתקיים התייחסות לכך עלולה להמצא במעמד של העדר קבילות מבחינה משפטית ולא יוכל לשמש כראיה.
לכך עוזר התיקון לפקודת הראיות [נוסח חדש] המגדיר מקור והעתק כראיה ומבקש לפתור סוגיה זו בפשטות.
למידע נוסף ניתן להזמינו אמצעות טופס או להצטרף לשיחה בפורום בקישור הבא.הכותב הינו חוקר עבירות מחשב מסחריות (קנין רוחני וזכויות יוצרים) ובעליה של חב' Security Challenge לטיפול בעבירות מחשב.
