ועדת הפשרה הממשלתית לנושא בחינת המאגר הביומטרי אישרה נוסח חדש שאין בו מן השינויים המתבקשים ע"י מתנגדי המאגר.
המתנגדים שנכחו בוועדה, ביניהם: חברי כנסת, איגודי זכויות אדם, איגודים מקצועיים וטכנולוגים, לשכת עורכי הדין וכן אזרחים, ביקשו ליצור חייץ בין תעודות הזהוי החכמות ובין המאגר הביומטרי, אך לא הצליחו לשכנע בכך את פאנל האנשים שתמכו בהצעת החוק.
אמנם חוק הביומטרי בנוסח החדש שאושר היום בועדה, מדבר על דחייה של מאגר ביומטרי קבוע לעוד שנתיים. בנתיים מוצע כי יוקם מאגר ביומטרי וולנטרי לתקופת בחינת המאגר (שנתיים), אך יש כאן מן האסטרטגיה הפוליטית, הגורסת כי עצם הקמתו של מאגר זמני תהפוך ברבות הימים, למאגר קבוע.
וייתכן כי זהו המאחז אותו רצו תומכי החוק לזרוע בעיני הציבור והמתנגדים.
מאידך, נקבע בהצעה שאושרה היום כי יוגדרו על-פי החוק החדש שניי מעמדות לאזרחי ישראל, האחד שיזכה לקבל שירותים מתקדמים וזמינים מהממשל, האחר שלא ירצה להיכנס למאגר, יקבל שירות שונה ונחות וזאת כדי להוכיח כי מי שמסרב או מתנגד למאגר ייחשב כאזרח סוג ב'.
כדי לחזק עמדה זו טען עו"ד של האגודה לזכויות הארח, אבנר פינצ'וק, כי זוהי מגמה מתמשכת של חקיקת חוקי "האח הגדול" אשר מפרה באופן דורסני את הדמוקרטיה וזכויות הפרט של אזרחי המדינה, אשר באופן חוקי לא חייבים לבחור באופציה זו, של כניסה למאגר ביומטרי.
כמו כן, מי שייבחר לא להיכנס למאגר, לא יוכל לקבל תעודת זיהוי ודרכון חכם ובשל כך ייאלץ לעיתים, בייחוד במעברים פנים וחוץ מדינתיים להתמודד עם עיכוב מכוון, כפי שטרח לציין זאת ח"כ דויד רותם יו"ר ועדת החוקה.
300,000 תעודות זיהוי מזוייפות
השבוע יצא לי להשתתף בפעילות של המשטרה כנגד זייפן תעודות זיהות וכרטיסי אשראי.
בפשיטה נוכחתי לדעת כי בעזרת אמצעים מאוד פשוטים ניתן כיום להערים על רשויות במדינת ישראל ולזכות בהטבות מיוחדות תחת זהות שאולה.
הצעת הממשלה הנוכחית נועדה כדי למנוע מקרים אלה.
אם כך, די בכרטיס חכם שניתן להוסיף בו תבנית של מידע ביומטרי כדי להקשות על מקרים אלה באופן גורף.
יוצא, שכדי להשיג מטרות אלו של השלטון, די בתעודות זיהוי חכמות ואין צורך לדרוש מהאזרח לשלם מחיר כה כבד כמו פגיעה בפרטיותו.
דין טביעת אצבע אשר נכנסת לזירת ארוע פשע, בתיק שאינו נסגר.
סוגיית ההשלכות של אותו מאגר ביומטרי במסגרת טיפול של מז"פ (משטרת ישראל) בתיקים בהם מופיעות מספר טביעות אצבע (ט.א.) בזירת ארוע פשיעה, לא טופלה בהצעת חוק זו.
מה דינה של ראיה מהסוג של טביעה ביומטרית, שנשלחת לרשות שתוקם ותחזור כתשובה עם פרטי האדם (שמו, כתובתו ועוד מספר פרטיי זיהוי), אותה דגימה שנשמרת כדי לנסות ולמצוא את אותו האדם שכרגע נהפך לחשוד, היכן היא נשמרת? ותחת אילו אמצעי הגנה?
האם יצרנו פשרה בין המתנגדים למאגר הביומטרי ובין התומכים בו, או המדובר בהטעיית הציבור להאמין שכן?
אני מפנה אתכם לקרוא מאמרק של ד"ר קרין ברזילי שפורסם ב-Ynet העוסק בסוגיה זו.
זכות הציבור לדעת
בשיחות הועדה על הצעת החוק, התקופה בה חבר הכנסת שטרית האמין כי סוגיית אישור חוק זה היא החשובה ביותר בכנסת, וזימן לעיתים 3 מפגשים לדיונים בועדה באותו שבוע. הוא החליט להעניק לאנשי המקצוע אפשרות הצצה בארכיטקטורה של המערכות, כדי לראות כי הושקע בתכנון ידע מקצועי רב.
היום, טען ח"כ שטרית, כי הוא העמיד את הבמה לידי אנשי המקצוע אך אלו בחרו שלא להגיע ולנצלה.
ובכן, זכות הציבור לדעת ח"כ שטרית ושר הפנים, כי עד כה לא יצרתם במה שכזו, יחידת האבטחה פשוט טרם אישרה את המועמדים לאותה ישיבה.
קל לנפנף בקלף הג'וקר בסוף המשחק ולטעון שהוא תמיד היה אצלינו, אך טעות היא אם אנו נאמין שהוא אכן היה אצלינו.
בידכם הדבר לעשות כן, אז נוכל להשתתף כנציגים של הציבור הרחב ואנשי המקצוע לבחינת הידע המקצועי שהושקע!
האם עשינו טוב לצאצאנו שתמכנו או התנגדנו למאגר הביומטרי במדינת ישראל?
האם ועדת המדע, באופן של תום לב, עשתה הכל כדי לקדם חוק זה?
ובכן, רק ימים יגידו, המבחן האמיתי יעמוד רק מול דפי ההיסטוריה.
המאבק טרם נפסק ...
--ניר פסי
הינו יועץ בתחום אבטחת המידע וחקירות מידע.
חבר הפורום הלאומי לאבטחת מידע בישראל.
המתנגדים שנכחו בוועדה, ביניהם: חברי כנסת, איגודי זכויות אדם, איגודים מקצועיים וטכנולוגים, לשכת עורכי הדין וכן אזרחים, ביקשו ליצור חייץ בין תעודות הזהוי החכמות ובין המאגר הביומטרי, אך לא הצליחו לשכנע בכך את פאנל האנשים שתמכו בהצעת החוק.
אמנם חוק הביומטרי בנוסח החדש שאושר היום בועדה, מדבר על דחייה של מאגר ביומטרי קבוע לעוד שנתיים. בנתיים מוצע כי יוקם מאגר ביומטרי וולנטרי לתקופת בחינת המאגר (שנתיים), אך יש כאן מן האסטרטגיה הפוליטית, הגורסת כי עצם הקמתו של מאגר זמני תהפוך ברבות הימים, למאגר קבוע.
וייתכן כי זהו המאחז אותו רצו תומכי החוק לזרוע בעיני הציבור והמתנגדים.
מאידך, נקבע בהצעה שאושרה היום כי יוגדרו על-פי החוק החדש שניי מעמדות לאזרחי ישראל, האחד שיזכה לקבל שירותים מתקדמים וזמינים מהממשל, האחר שלא ירצה להיכנס למאגר, יקבל שירות שונה ונחות וזאת כדי להוכיח כי מי שמסרב או מתנגד למאגר ייחשב כאזרח סוג ב'.
כדי לחזק עמדה זו טען עו"ד של האגודה לזכויות הארח, אבנר פינצ'וק, כי זוהי מגמה מתמשכת של חקיקת חוקי "האח הגדול" אשר מפרה באופן דורסני את הדמוקרטיה וזכויות הפרט של אזרחי המדינה, אשר באופן חוקי לא חייבים לבחור באופציה זו, של כניסה למאגר ביומטרי.
כמו כן, מי שייבחר לא להיכנס למאגר, לא יוכל לקבל תעודת זיהוי ודרכון חכם ובשל כך ייאלץ לעיתים, בייחוד במעברים פנים וחוץ מדינתיים להתמודד עם עיכוב מכוון, כפי שטרח לציין זאת ח"כ דויד רותם יו"ר ועדת החוקה.
300,000 תעודות זיהוי מזוייפות
השבוע יצא לי להשתתף בפעילות של המשטרה כנגד זייפן תעודות זיהות וכרטיסי אשראי.
בפשיטה נוכחתי לדעת כי בעזרת אמצעים מאוד פשוטים ניתן כיום להערים על רשויות במדינת ישראל ולזכות בהטבות מיוחדות תחת זהות שאולה.
הצעת הממשלה הנוכחית נועדה כדי למנוע מקרים אלה.
אם כך, די בכרטיס חכם שניתן להוסיף בו תבנית של מידע ביומטרי כדי להקשות על מקרים אלה באופן גורף.
יוצא, שכדי להשיג מטרות אלו של השלטון, די בתעודות זיהוי חכמות ואין צורך לדרוש מהאזרח לשלם מחיר כה כבד כמו פגיעה בפרטיותו.
דין טביעת אצבע אשר נכנסת לזירת ארוע פשע, בתיק שאינו נסגר.
סוגיית ההשלכות של אותו מאגר ביומטרי במסגרת טיפול של מז"פ (משטרת ישראל) בתיקים בהם מופיעות מספר טביעות אצבע (ט.א.) בזירת ארוע פשיעה, לא טופלה בהצעת חוק זו.
מה דינה של ראיה מהסוג של טביעה ביומטרית, שנשלחת לרשות שתוקם ותחזור כתשובה עם פרטי האדם (שמו, כתובתו ועוד מספר פרטיי זיהוי), אותה דגימה שנשמרת כדי לנסות ולמצוא את אותו האדם שכרגע נהפך לחשוד, היכן היא נשמרת? ותחת אילו אמצעי הגנה?
האם יצרנו פשרה בין המתנגדים למאגר הביומטרי ובין התומכים בו, או המדובר בהטעיית הציבור להאמין שכן?
אני מפנה אתכם לקרוא מאמרק של ד"ר קרין ברזילי שפורסם ב-Ynet העוסק בסוגיה זו.
זכות הציבור לדעת
בשיחות הועדה על הצעת החוק, התקופה בה חבר הכנסת שטרית האמין כי סוגיית אישור חוק זה היא החשובה ביותר בכנסת, וזימן לעיתים 3 מפגשים לדיונים בועדה באותו שבוע. הוא החליט להעניק לאנשי המקצוע אפשרות הצצה בארכיטקטורה של המערכות, כדי לראות כי הושקע בתכנון ידע מקצועי רב.
היום, טען ח"כ שטרית, כי הוא העמיד את הבמה לידי אנשי המקצוע אך אלו בחרו שלא להגיע ולנצלה.
ובכן, זכות הציבור לדעת ח"כ שטרית ושר הפנים, כי עד כה לא יצרתם במה שכזו, יחידת האבטחה פשוט טרם אישרה את המועמדים לאותה ישיבה.
קל לנפנף בקלף הג'וקר בסוף המשחק ולטעון שהוא תמיד היה אצלינו, אך טעות היא אם אנו נאמין שהוא אכן היה אצלינו.
בידכם הדבר לעשות כן, אז נוכל להשתתף כנציגים של הציבור הרחב ואנשי המקצוע לבחינת הידע המקצועי שהושקע!
האם עשינו טוב לצאצאנו שתמכנו או התנגדנו למאגר הביומטרי במדינת ישראל?
האם ועדת המדע, באופן של תום לב, עשתה הכל כדי לקדם חוק זה?
ובכן, רק ימים יגידו, המבחן האמיתי יעמוד רק מול דפי ההיסטוריה.
המאבק טרם נפסק ...
--ניר פסי
הינו יועץ בתחום אבטחת המידע וחקירות מידע.
חבר הפורום הלאומי לאבטחת מידע בישראל.
