'חוק האח הגדול' מוכר יותר כ'חוק נתוני תקשורת' התשס"ח 2007 שנכנס לתוקפו ביוני 2008, הינו חוק מורכב עם המון נקודות קשות של שיפוט, חקיקה ופרטיות המידע. החוק מאפשר לגופי חקירה ביטחוניים וממשלתיים לפעול באופן המאפשר גילוי מידע ותקשורת לדוגמא: נתוני מיקום של מנוי, נתוני מנוי (מטלפונים ועד חיבורי רשת ונתוני דוא"ל) ונתוני תעבורה.
הבעיה בחוק
כפי שמובן לכל, הבעיה היא באפשרות של מתן כוח אדיר, תוך דריסה של זכות האדם לפרטיות, בשם הבטחון, תזרים המזומנים הממשלתי והפשיעה הגוברת. והאפשרות של מתן לגיטימציה בלתי מוגבלת לקבוצת אנשים רחבה, לפעול באופן פולשני מבלי לקבל ביקורת פרטנית על כל פעולה ומתן לגיטימציה גורפת גם לפעילויות שאינן מוסברות או דורשות ביקורת. קחו לדוגמא את סעיף 4 ו-6 לחוק, מקרים דחופים אינן דורשים צו, אלא קבלת אישור של בכיר דרגה מוסמך, מבלי לדווח וללא בקרה שיפוטית. סוגיה זו כבר נשמעת גם בשכנתינו הקרובה 'ארצות הברית'.
סוכני ה-FBI שקרו ואספו מידע פרטי שלא ע"פ דין
בינואר 2010 לפני פחות מחודש, התבשרנו כי סוכנים פדרלים עשו שימוש במידע ואספו רשומות של נתוני תקשורת תוך שימוש בסמכויות מיוחדות, כפי שמתיר להם באופן אפור, החוק הפדרלי. כדי לאסוף את המידע המציאו הסוכנים חשדות שלא היו, והפעילו פרוצדורה הידועה בארה"ב כטופס 2703(d) המאפשר שימוש בנתוני מידע ואיסופו במקרים דחופים די דומה לחוק נתוני תקשורת בישראל סעיפים 4 ו-6. מידע נוסף תוכלו לקרוא באתר National Whistleblowers Center.
הממשל האמריקאי נאמן למי?
בעקבות הפרשיה של סוכנים פדרלים שעשו שימוש ציני בחוק, קם משרד המשפטים להגן על תהליך ציתות למידע ללא צו משפטי. בדיון שנערך בבית המשפט הפדרלי העליון בפילדלפיה טען ביום שישי האחרון עו"ד מטעם המשרד, 'כי אין שום בעיה חוקתית עם החזקה של רשומות של טלפונים סלולרים ודבר מיקומם המדויק של אנשים המחזיקים בטלפונים סלולרים'. עוד הוסיף הנציג 'הממשלה אינה נדרשת לשימוש בצו כאשר היא משתמשת במכשיר מעקב'.
זהו הדיון הראשון שעוסק בימים אלו בית המשפט לערעורים הפדרלי המדבר על ביצוע מעקב מיקום (איכון) ללא צו משפטי פדרלי של מנוי סלולרי, זוהי סוגיה שהשופטים בדיון מאמינים כי היא קריטית בעיקר תחת ההגדרה של שימוש ביטחוני ע"י הממשל ומנגד השאלה, האם לאמריקנים יש ציפייה סבירה לקבלת פרטיות בכל הנוגע לטלפונים סלולריים מבלי חשש - על הסגרת מקום הימצאם בכל רגע נתון.
טוען אחד השופטים בדיון כי נתוני המיקום יכולים לגלות אם אנשים השתתפו במחאה פוליטית, או בפגישה מחתרתית, או בפגישה פוליטית, וכי ממשלות יכולות לנצל לרעה מידע זה.
צריך לזכור כי לפני כמה שנים, מעקב על טלפונים היה חומר בידי מפיקי מותחנים כמו "אויב המדינה" או "Die Hard". וכיום משטרים בעולם כבר מבצעים איכון ללא שום סוגיה משפטית נשאלת והכול בשם קיום הסדר במדינה. בזכות כך מתאפשר להם לצתת לאלפי טלפונים ניידים בשנה, כאשר חוקי היסוד המשפטי אינן ברורים בארה"ב, ומנגד עומדים להם חוקים פדרלים בנושאי פרטיות המידע שנכתבו לפני שנות דור והם אינם חד משמעיים במקרה הטוב.
עתירות והתנגדות לחוק
ובכן כמו בישראל, גם ממשל אובהמה קם להגן על המצב הקיים, ופוסח עקב כך על ביקורת ציבורית נוקבת לדריסת רגל זו בפרטיות של כל אזרח במדינה שזכאי לחופש ולפרטיות במדינתו שלו.
סוגיה זו נדונה בימים אלו בבימ"ש עליון בארה"ב וכמו שכנינו גם אצלינו הוגשה עתירה מיד לאחר יישום החוק ביוני 2008 ע"י האגודה לזכויות האזרח, בספטמבר 2008 החליטה גם המועצה לעיתונות להצטרף לעתירה. בדצמבר 2008 הוגשה עתירה נוספת נגד החוק ע"י לשכת עוה"ד.
האח הגדול 1984
החזון הפסימיסטי של ג'ורג' אורוול - האח הגדול, הופך אט אט למציאות חיינו, האם לא כדאי ליישם גבולות והגבלות לשם הגנה על פרטיותינו? האם חוק נתוני המידע הוא חוק טוטליטרי או רק בעל מאפיינים טוטליטרים ?
האם זהו עתידנו?
לקריאה נוספת:
Justice Dept. defends warrantless cell phone tracking - Declan McCullagh
שיקרו ואספו נתוני תקשורת - עו"ד אבנר פינצ'וק
disclosuer of violation - wasington post
מעריב חדשות - דיווח: FBI אסף רשומות טלפונים בניגוד לחוק
הבעיה בחוק
כפי שמובן לכל, הבעיה היא באפשרות של מתן כוח אדיר, תוך דריסה של זכות האדם לפרטיות, בשם הבטחון, תזרים המזומנים הממשלתי והפשיעה הגוברת. והאפשרות של מתן לגיטימציה בלתי מוגבלת לקבוצת אנשים רחבה, לפעול באופן פולשני מבלי לקבל ביקורת פרטנית על כל פעולה ומתן לגיטימציה גורפת גם לפעילויות שאינן מוסברות או דורשות ביקורת. קחו לדוגמא את סעיף 4 ו-6 לחוק, מקרים דחופים אינן דורשים צו, אלא קבלת אישור של בכיר דרגה מוסמך, מבלי לדווח וללא בקרה שיפוטית. סוגיה זו כבר נשמעת גם בשכנתינו הקרובה 'ארצות הברית'.
סוכני ה-FBI שקרו ואספו מידע פרטי שלא ע"פ דין
בינואר 2010 לפני פחות מחודש, התבשרנו כי סוכנים פדרלים עשו שימוש במידע ואספו רשומות של נתוני תקשורת תוך שימוש בסמכויות מיוחדות, כפי שמתיר להם באופן אפור, החוק הפדרלי. כדי לאסוף את המידע המציאו הסוכנים חשדות שלא היו, והפעילו פרוצדורה הידועה בארה"ב כטופס 2703(d) המאפשר שימוש בנתוני מידע ואיסופו במקרים דחופים די דומה לחוק נתוני תקשורת בישראל סעיפים 4 ו-6. מידע נוסף תוכלו לקרוא באתר National Whistleblowers Center.
הממשל האמריקאי נאמן למי?
בעקבות הפרשיה של סוכנים פדרלים שעשו שימוש ציני בחוק, קם משרד המשפטים להגן על תהליך ציתות למידע ללא צו משפטי. בדיון שנערך בבית המשפט הפדרלי העליון בפילדלפיה טען ביום שישי האחרון עו"ד מטעם המשרד, 'כי אין שום בעיה חוקתית עם החזקה של רשומות של טלפונים סלולרים ודבר מיקומם המדויק של אנשים המחזיקים בטלפונים סלולרים'. עוד הוסיף הנציג 'הממשלה אינה נדרשת לשימוש בצו כאשר היא משתמשת במכשיר מעקב'.
זהו הדיון הראשון שעוסק בימים אלו בית המשפט לערעורים הפדרלי המדבר על ביצוע מעקב מיקום (איכון) ללא צו משפטי פדרלי של מנוי סלולרי, זוהי סוגיה שהשופטים בדיון מאמינים כי היא קריטית בעיקר תחת ההגדרה של שימוש ביטחוני ע"י הממשל ומנגד השאלה, האם לאמריקנים יש ציפייה סבירה לקבלת פרטיות בכל הנוגע לטלפונים סלולריים מבלי חשש - על הסגרת מקום הימצאם בכל רגע נתון.
טוען אחד השופטים בדיון כי נתוני המיקום יכולים לגלות אם אנשים השתתפו במחאה פוליטית, או בפגישה מחתרתית, או בפגישה פוליטית, וכי ממשלות יכולות לנצל לרעה מידע זה.
צריך לזכור כי לפני כמה שנים, מעקב על טלפונים היה חומר בידי מפיקי מותחנים כמו "אויב המדינה" או "Die Hard". וכיום משטרים בעולם כבר מבצעים איכון ללא שום סוגיה משפטית נשאלת והכול בשם קיום הסדר במדינה. בזכות כך מתאפשר להם לצתת לאלפי טלפונים ניידים בשנה, כאשר חוקי היסוד המשפטי אינן ברורים בארה"ב, ומנגד עומדים להם חוקים פדרלים בנושאי פרטיות המידע שנכתבו לפני שנות דור והם אינם חד משמעיים במקרה הטוב.
עתירות והתנגדות לחוק
ובכן כמו בישראל, גם ממשל אובהמה קם להגן על המצב הקיים, ופוסח עקב כך על ביקורת ציבורית נוקבת לדריסת רגל זו בפרטיות של כל אזרח במדינה שזכאי לחופש ולפרטיות במדינתו שלו.
סוגיה זו נדונה בימים אלו בבימ"ש עליון בארה"ב וכמו שכנינו גם אצלינו הוגשה עתירה מיד לאחר יישום החוק ביוני 2008 ע"י האגודה לזכויות האזרח, בספטמבר 2008 החליטה גם המועצה לעיתונות להצטרף לעתירה. בדצמבר 2008 הוגשה עתירה נוספת נגד החוק ע"י לשכת עוה"ד.
האח הגדול 1984
החזון הפסימיסטי של ג'ורג' אורוול - האח הגדול, הופך אט אט למציאות חיינו, האם לא כדאי ליישם גבולות והגבלות לשם הגנה על פרטיותינו? האם חוק נתוני המידע הוא חוק טוטליטרי או רק בעל מאפיינים טוטליטרים ?
האם זהו עתידנו?
לקריאה נוספת:
Justice Dept. defends warrantless cell phone tracking - Declan McCullagh
שיקרו ואספו נתוני תקשורת - עו"ד אבנר פינצ'וק
disclosuer of violation - wasington post
מעריב חדשות - דיווח: FBI אסף רשומות טלפונים בניגוד לחוק
