בימים האחרונים פנתה אלי נציגת חברה לקידום אתרים ועסקים באינטרנט, בהצעה לקידום משרד עורכי הדין שבבעלותי.
הכל היה יפה ונחמד, אכן שקלתי את ההצעה למרות מחיר לא נמוך.
לאחר מספר שיחות טלפון ומיילים, הגיע הבוקר השיחה האחרונה, בשיחה המדוברת ביקשתי לברר נקודה אחרונה לפני החלטה סופית בעניין.
השיחה התנהלה ביני לבין נציגת החברה (להלן: נציגה א') והחלה בנימה טובה, ונותר לי להבהיר לעצמי נקודה נוספת לפני החלטה סופית בעניין. והינה, הגיח קול נוסף בשפופרת, אשר הצטרף לשיחה שהתנהלה מזה מספר דקות ביני לבין נציגה א' – חשוב להבהיר כי התווספה, ללא ידיעתי נציגה נוספת שהאזינה לכל השיחה מתחילתה ומבלי שידעו אותי,(להלן: נציגה ב'). הופתעתי, אם לא לומר שנדהמתי, לא נאמרה אף מילה על כך שגורם נוסף שותף לשיחה. וגם לא בשום התקשרות קודמת שהתנהלה ביני לבין נציגה א' בשבוע האחרון.
אילו נציגה ב' לא היתה מתפרצת לשיחה
לא היה עולה בדעתי כי יש גורם נוסף על הקו
לא היה עולה בדעתי כי יש גורם נוסף על הקו
אשר מקשיב לדברי ושותף לשיקולים ולהתלבטויות שלי
למרות שהסיטואציה המתוארת כאן אינה עולה בקנה אחד עם "האזנת סתר" כלשון החוק, צריך לשאול מה ההבדל ?
החוק1, בסע' 3 , מורה כי האזנה לשיחה, אף שנעשתה בהסכמת אחד מבעלי השיחה – במקרה זה נציגה א', אסורה. הסיפא של הסעיף אומנם מדגיש כי האזנה זו תיחשב כהאזנת סתר במידה וזו נעשתה במטרה לבצע עבירה או נזק או גילוי דברים שבינו לבינה.
אם שיחה התקיימה ברשות רבים זו אינה נחשבת להאזנת סתר שכן על אדם סביר לצפות כי אכן ישמעו את דבריו.
לסיטואציה זו אין ייצוג ללשון החוק, אך בהתנהלות התקינה של חברות, עד היום לפחות מקובל כי חברה אשר רואה לנכון להקליט שיחה המתנהלת עם אחד מנציגה מודיע על כך לפני תחילת השיחה, ובודאי באם יש גורם נוסף על הקו – אשר ממתין בצללים.
אך ברור כי אין עסקינן בחוק זה – אף לא בסמיכות לו, הדיון הוא בחוסר היושרה המסחרית של אותה חברה.
ליושרה כזו אין צורך בהגדרה בחוק, ללא קשר אם היה בדעתי "לקנות" מאותה חברה זמן פרסום או לא.
האם זו התנהלות מקובלת של חברה?
העניין הכעיס אותי בכל רובד אפשרי, חוסר "תום הלב" והיושרה שאותה החברה מגלה בהתנהלות מול לקוחות פוטנציאלים גובלת בחוצפה ועזות מצח.
האם זו התנהלות מקובלת של חברה?
העניין הכעיס אותי בכל רובד אפשרי, חוסר "תום הלב" והיושרה שאותה החברה מגלה בהתנהלות מול לקוחות פוטנציאלים גובלת בחוצפה ועזות מצח.
התנהלות כזאת מעלה שאלות רבות באשר לערכיה של החברה, דרך עבודתה, שלא לדבר על אמינותה.
כטן עולה השאלה: האם אני רוצה כי חברה כזו תנהל עבורי חלק חשוב בניהול העסק שלי?
כעורכת דין העומדת בראש משרד שהעמיד בראש מעייניו את נושא היושרה המקצועית, העסקית והמסחרית ושם את הלקוח בראש מעייניו, האם אני יכולה להרשות לעצמי להתקשר עם חברה שהתנהלותה אינה אתית ו/או אינה תקינה ונוגדת כל ערך אותו אנו מנסים לייצג.
מוסר השכל – לא כל המוצג בצבעי "השמיים" אכן שקוף ויפה כמותם.
