בעקבות צפיה בשלוש סרטים דוקומנטרים של בימאים שהחליטו לבדוק לעומק כיצד מאשמים רוצחים במדינת ישראל, על בסיס איזה חומר חקירתי ומי הם השחקנים הראשיים במשפטים מאין אלה. אני מוצא כי יש צורך לקבוע כללי אתיקה שיתאימו לכל סוגי החוקרים הקיימים , חוקרים פליליים, חוקרים של רשויות מס, חוקרים פרטיים, חוקרי עבירות מחשב ועוד. ולאמיתיי בתחום דעו כי חשוב לשנן כללים אלה, ולו בגלל שלעיתים קל יותר לקרוא לראיה נסיבתית ראיה למרות שהיא כלל אינה ראיה שניתן על בסיסה לבסס מסקנות, מי שלא חושב כך, אני ממליץ לו לראות את הסרט "רצח השופט" של יצחק רובין או הסרט "מי רצח את תאיר ראדה", שניהם הוקרנו בערוץ 1 ושניהם מראים בבירור כיצד לא צריך לנהוג בתחום זה.
להלן עשרת הדיברות לחוקר:
להלן עשרת הדיברות לחוקר:
- לא יהיה לך שום ראיה נסיבתית על פני ראיה מוכחת
- לא תישא שם אדם כחשוד לשווא
- לא תמציא ראיה ותשדל להעיד אדות כוזבת
- זכור כי הכח לקבוע דבר כראיה נתון לך רק אם הוכחה קיימת
- כבד את צד הלקוח שלך וזכויות הצד השני
- לא תשקר בעדותך, עדות שקר (לא תענה ברעך עד שקר)
- לא תחמוד את כיסאך כך שישפיע על דרך שיפוטך
- לא תשאף להאדיר את שמך על חשבון האחר
- לא תמעד או תטעה בשיקול דעתך
- כבד את כללי האתיקה של התחום בו אתה עובד
- תשקיע יותר ויותר כדי ללמוד ולהעמיק את הידע שלך בהיבט המקצועי שלך
