Recreating Cybercloud Safeguarding Today

Cyber Security Blog
Blog with us, and Navigate the Cyber Secrets with Confidence!

We are here for you, let us know what you think

May 20, 2012

פרצות באבטחת הפרטיות ברשויות המקומיות

כך על פי ממצאי מבקר המדינה, במשך שנים לא קבע משרד הפנים מדיניות לאבטחת המידע ולהגנת הפרטיות ברשויות המקומיות, אף שכבר בשנת 1996 תוקן חוק הגנת הפרטיות ונוספו לו סעיפים הנוגעים להגנה על הפרטיות במאגרי מידע.
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לא קיימה מאז הקמתה פעולות פיקוח ואכיפה על רישום מאגרי מידע. כמו כן היא לא קבעה נהלים והנחיות ולא הטילה קנסות על רשויות מקומיות שלא קיימו את חובתן זו.
בחמש משבע הרשויות המקומיות שנבדקו לא נקבעו נהלי אבטחת מידע.

רוצים לקרוא עוד לחצו

May 17, 2012

גוגל שידרגה את מנוע החיפוש באמצעות מנגנון knowledge graph

גוגל השיקה את 'גרף הידע' בתוך מנוע החיפוש שלה - בשלב זה, זמין רק לגולשים בארה"ב.
הדבר המופלא הוא שגוגל בחרה להעמיק את מנוע החיפוש לרבדים בתחום ה-BI ולאפשר למשתמשים במנוע החיפוש לבצע שאילתות ולא רק חיפושי מילים. זוהי מהפכה של ממש במנועי החיפוש שתגרור בוודאי שינוי בקרב נותני שירותים בתחום ה SEO, וודאי גם תגרור את מתחרותיה לפתח דברים דומים בקרוב.

תוכלו לקרוא בהרחבה מתוך הקישורים המצורפים מטה, אני התחברתי לשרת הקיים בארה"ב ודרכו כתבתי שאלה כמו מיהו היוצר של הסימפסונים, להלן התוצאות ממחשבי האישי, העליון משרת המשויך לישראל והתחתון מארה"ב.
 
חיפוש רגיל

google knowledge graph

לבלוג של גוגל הכולל סרטונים והדגמות
לכתבה בYNET
                                       בזמן כלשהו בישראל...

 

May 16, 2012

ניסיונות הונאה ברשתות החברתיות ובפייסבוק

מזל טוב לרשת החברתית פייסבוק, ברשת זו רשומים כיום 842 מיליון משתמשים (ע"פ נתוני החברה נכון למאי 2012).
נתון זה משקף למעשה כי כמות החברים ברשת זו גדול פי 2.7 מאוכלוסית ארה"ב, או מהווה 70% מסך אוכלוסית הודו ו-61% מאוכלוסית סין.
מכאן ברור מדוע יש מי שמחפש אתגר ליצור הונאות ברשת זו.

מאמר שפרסמה חברת  Emisoft יצרנית תוכנות מניעת נוזקות במחשב ע"פ מאפייני התנהגות ועוד תוכנות בתחום הגנת המחשב, מעלה את תבניות ההונאה הגדולות ביתר שפעלו ברשת החברתית ומבקשת שכך תלמדו להימנע מליפול ברשתם של הפושעים.

המאמר מדבר על ניצול של אירועים הקשורים לסלבריטאים שנוצלו לרעה, וכן דחפים חזקים של בני האדם ובכללם דחף המציצנות, הדוחף את המשתמש לעשות כמצוות יוצרי ההונאה מבלי שישים ליבו לכך.

את המאמר ניתן לקרוא בהרחבה באתר החברה בשפה האנגלית:
או בשימוש ב google translator בשפה העברית:
לצערי לא היה לי את הזמן לתרגם את כל הכתוב, קריאה מהנה.

May 14, 2012

הכל על פתרונות MDM או Mobile Device Managment

סיכונים רבים הנוגעים לאבטחה והגנת המידע אצל משתמשי הקצה במערכות הארגון גדלו והתרחבו בשנים האחרונות באופן משמעותי, חלק מהם מצביעים באופן מדויק על מגמות שינוי התנהגותיות בארגון ועל כיווני ההתמודדות של ה-IT הארגוני. האסטרטגיה הארגונית הנוגעת להגנה על מערכת משתמשי הקצה הורחבה בשנים האחרונות עד למכשירים הניידים, שכל עובד מחזיק עימו בארגון ומחוצה לו, גם אם מדובר במכשיר סלולרי פרטי, טלפון אישי , או מכשיר טאבלט שהעובד הביא מהבית.
לתקופת זמן מסויימת ארגונים נתנו אמונם במכשירי ה- Blackberry של חברת RIM הקנדית, שתדמיתם כמכשירים מאובטחים עלתה בעולם וסיפקה לארגון את השקט גם בפני רגולציות קפדניות.
הבעיה שבשנים האחרונות הפופלאריות של מכשירי Blackberry בקרב משתמשי הטלפון ירדה, בעוד המנצחים בתחום הפופלאריות הם מכשירי הסמארטפון והטאבלט.
כמעט כל עובד בחברה מסתובב עם מכשיר כזה ומבקש להתחבר לארגון עימו.
לפיכך נותרו ארגונים שלמים ללא פתרונות כנגד ריבוי הסיכונים העומדים בפני משתמשים אלו.

מה זה MDM
מערכות MDM או מערכות Mobile Device Management, הינן מערכות ניהול מכשירים ניידים (סמארטפונים וטאבלטים). מערכות ניהול אלו מאפשרות לקיים מסגרות חוקים המוכלות על כלל מכשירי הסלולאר הארגוניים, כך ליצור בקרות ויכולות ניהול ארגוניים על המכשירים הניידים מתוך קונסולת ניהול אחת, המופעלת באמצעות יחידת אבטחת המידע הארגונית או באמצעות ה-IT.
פתרונות אלו לא פסחו על שווקים קטנים יותר כדוגמת ה SMB  (עסקים קטנים ובינוניים) ומציאים פתרונות אלו בפלטפורמת ניהול מהענן software as a service SAAS , או כאופציה של מערכת המוטמעת ומותקנת בארגון בד"כ בין ה Exchange server ל FW.

איזה סוג פתרון יאפשר לארגון להגן על הסמארטפונים של המשתמשים?
את הפתרון ניתן לסווג לשתי קבוצות, הגנה על כל המכשיר או הגנה על המידע העסקי בלבד במכשיר.
מבנה הפתרון אינו חשוב כרגע, לכל יצרן ישנם מאפיינים דומים וגם שונים כדי להוכיח ייחודיות שלו בתחום.
אך מה שחשוב לקחת בחשבון לפני כל דבר אחר, הוא:
1. האם הפתרון מאפשר למנהל מערך ההגנה לראות מידע פרטי או לעשות בקרה על מידע פרטי של
    המשתמש, כי אז צריך לשקול התייעצות עם יועץ משפטי בעיקר משום העובדה כי המימד של פתרון זה, 
    מאפשר לפגוע בזכות הפרט, זכות העובד, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שלהם משקל רב מבחינה משפטית
    ותדמיתי לארגון.
2. האם הפתרון מגן אך ורק במידע הארגוני, שהוא קניינו של הארגון ולעובד אין חזקה עליו.
3. תת קבוצה זו הינה אופציה המורכבת מרמת האבטחה וההגנה שמבקשים לקבל ונוגעת בבסיס הפתרון, האם המידע מוצפן או שלא.

כשניגשים לפרויקט איתור פתרון MDM המתאים לארגון, יש לבחור באחת מתוך שתי הקבוצות שהוסברו מעלה, כי להם משקל רב בבחירת הפתרון ההולם את הארגון ומגן על המידע.
ארחיב מעט כדי שהשיקולים יהיו ברורים.
ישנם פתרונות בשוק הפועלים על כל המכשיר אם באמצעות Agent היושב על המכשיר ואוכף את הכללים והחוקים של מנהל האבטחה בארגון, ויש גם אילו הפועלות ללא Agent במכשיר, אך פותחות את כלל המכשיר הכולל מידע פרטי של המשתמש כספר פתוח מול הארגון, וישנם פתרונות היוצרות ממשק ניפרד על גבי המכשיר לחלק הפרטי וקונסולה לחלק העסקי, אכיפת הארגון מבוצעת רק בקונסולה זו. מערכת זו (השניה) בד"כ תעבוד על בסיס הצפנת נתונים, כך שהמידע הארגוני מוצפן ומוגן בתוך המכשיר.

שאלתם מה יותר נוח?

הרוחות נושבות לכאן ולכאן, יש מי שיטען שברגע שמנהלים את כל המכשיר אזי כל פעולה על המכשיר מחייבת הכנסת סיסמה ואם מנהל האבטחה קובע מדיניות סיסמאות מוקשחת אז צפוי לו להתקל בחומה של משתמשים שיתנגדו לדבר, בעוד שמשתמשי קונסולה עיסקית מוצפנת, יצטרכו להכניס סיסמא רק כאשר הם רוצים או נדרשים לעבוד על המידע הארגוני. ויש מי שיטען ההפך.

אז מה באמת כדאי?
אם קראתם הכל על MDM ועכשיו אתם בפני בחירת פתרון, צרו עימי קשר, אשמח להעניק את הניסיון שלנו בתחום זה, לעבור אתכם על מגוון הפתרונות הקיימים בשוק, ולייעץ על אילו שהכי כדאי לכם להטמיע בארגון - בהצלחה!